mummy time



שנת דוב

כששירי מגיעה הביתה מהגן בשעה 12:30 אני מכינה לה ארוחת צהריים חמה, וכשהיא מגיעה היא נכנסת הביתה מריחה את שאריות הריח מהמדבח נושמת לרווחה ומכריזה״ מה יש לארוחת צהרים״ וכול יום התשובה משתנהץ לפעמים זה קציצות ברוטב אדום לפעמים זה שניצל וצ,יפס ולפעמים זה אורז עם ירקות בפנים וסלט ירוק או סלט טבולה עם מלא לימון חמוץ.

אני ושירי מאוד אוהבות את השעתיים וחצי שאנחנו מבלות ביחד עד שצריך לאסוף את טליה מהבית ספר.

וכששירי מסיימת את הארוחה היא שותה כוס מיים ועולה לעשות פיפי ולשתוף ידים ואז....

זה הרגע שאני הכי אוהבת הרגע שבו עולים למיטה ונשכבים לישון (לפעמים עם אמא) ואמא עוצמת את העניים חזק חזק

מקרבת את שירי ככה שאני יכולה להריח את היום שעבר עליה

מה היא עשתה בגן. 

ואז אני עומצת עניים חזק ולא פותחת אותם כמו נוהל דוב

כשדוב מתקרב מעמידים פני מת - ישן ולא משנה מה עושים לא זזים או פותחים את העניים

עד מהרה הדוב משתעמם וממשיך ברכו

במקרה שלנו עד ששרי הנשימות שלה מתחילות להיות יותר עמוקות ואיטיות

והיא רגועה.

אני קמה מהמיטה ועובדת על המחשב...

כותבת בלוג או מציירת.

עד 15:00 מתעוררות בקלות וחיוך על הפנים עם מבט מתוקי בעניים שזה עתה קם משינה ארוכה ומתוקה לעיתים רחוקות זה מלווה בבכי,

אני אוהבת את השעות האילו ביחד עם שירי- זה כזה מתוק אואני מעריכה כול שעה איתה כי אני יודעת בלב עמוק עמוק 

שעם כמה זמן שאני איתן אני מעצימה את עצמי כול כך שהאושר שלי ולגרום לאביטל אושר זה הרגעים הקטנים האילו שאני מעריכה כאמא.

וזה הריח הזה שיש להם כשהיא ישנה ואני יכולה להיות שם כשהיא מתעוררת משנץ רגוע.

איזה אושר

0 views
  • Grey Facebook Icon
  • my youtube channel
  • Grey Instagram Icon
  • pintoes